אז...
מה הדיבור?

בלוג כלבים בכפר

כמו כל סיפור טוב, ההיסטוריה של כלב  הרועים האוסטרלי, שזורה בהיסטוריה של ההגירה האנושית, היא אסופה וריכוז של סיפורים, זיכרונות של היסטוריונים, חוואים, רועי בקר וצאן ואנשים אחרים שעבדו עם טיפוסים שונים של רועים אוסטרלים ועזרו ביצירת הגזע המדהים הזה, הסיפור של הגזע הוא סיפור ההרפתקאות והאתגרים של אותם אנשים.

ההיסטוריה של הרועים האוסטרלים

הרועה האוסטרלי הוא צאצא ישיר של מיטב כלבי הרועים שיצאו מאירופה. 

אוהבי הגזע שישבו וחקרו לעומק, לאורך שנים, את ההיסטוריה של קווי הדם של הרועים האוסטרלים 

גילו שהמקור של הכלבים הוא ברכס הרי הפירינאים הספרדיים.

בניתוח של מסמכים היסטוריים, תעודות מכר והגירה, תעודות יצוא וספנות ותמונות עתיקות הם גילו כי ישנו תיאור על כלבי רועים בעלי עיניים כחולות בהירות, פרווה עם כתמים וחסרי זנב. 

החוקרים גילו כי המפתח לגילוי מוצא הרועה האוסטרלי הוא הכבשים עצמם או ליתר דיוק כבשים מסוג מרמנו שהגידול שלהם והגידול של רועים אוסטרלים היה משולב יחד. 

כבשי המרמנו גודלו בספרד והצמר שלהם היה ידוע באיכותו בכל העולם, במהלך המאה ה – 18, עדרים של כבשי מרמנו שגודלו בכל רחבי רכס הפירינאים הספרדיים חבל הבאסקים, נשלחו והועברו לדרום גרמניה ומשם הכבשים נשלחו לגידול באוסטרליה ע"י מהגרים גרמנים שרכשו חוות באוסטרליה ועברו להתגורר שם. 

יחד איתם עברו כלבי הרועים  המפורסמים עם העיניים הכחולות שהגיעו מהפירינאים הספרדיים וחבל הבאסקים ושימשו גם את החוואים הגרמנים ברעיית הכבשים בגרמניה, כשאלו היגרו לאוסטרליה הם לקחו את הכלבים איתם שישמשו לרעייה גם ביבשת החדשה אליה היגרו. 

שהחוואים הגרמנים החלו לייצא בסוף המאה ה – 18 משלוחי כבשי מרמנו למקסיקו וקליפורניה, התלוו כלבי הרועים שנודעו אחר כך בשם שאנו מכירים כיום כ – " רועה אוסטרלי ". 

כחלק מגלי ההגירה לאוסטרליה, הגיעו גם הרועים הבאסקים עצמם, יחד עם עדרי הכבשים שמכרו לחוואים האוסטרלים כדי לשמש ככוח עבודה ולעזור עם המרעה של הכבשים בשטחים העצומים וגם הם הביאו את הכלבים שלהם איתם, התיאורים מספרים על כלבים כחולים קטנים וזריזים. 

בחוות באוסטרליה, הרועים הבאסקים לקחו את הכלבים מהרי הפירנאים, את הכלבים של המהגרים הגרמנים והרביעו אותם יחד עם כלבי קולי שונים שהגיעו מאנגליה וסקוטלנד בניסיון ליצור כלב שמתאים יותר לתנאים האוסטרלים המאתגרים. 

בסופו של דבר במאה ה – 19 תחילת המאה ה – 20, מגדלי הכבשים הבאסקים, החליטו לעזוב את אוסטרליה ולהגר לקליפורניה בניסיון למצוא תנאים טובים ואיכותיים יותר לגידול כבשים ובסביבה דוברת ספרדית. הם התיישבו באזורים שונים בקליפורניה ומקסיקו והחלו לגדל שם עדרי כבשים. 

תושבי קליפורניה העריצו את כלבי הרועים של הבאסקים והניחו שהם גזע אוסטרלי 

הם התרשמו לטובה מיכולות העבודה והסיבולת של כלבי הרועים הבאסקים באקלים החם של הקיץ בקליפורניה ובכך השם המטעה הרועה האוסטרלי אותו אנו מכירים כיום. 

גידול סלקטיבי של כלבי הרועה האוסטרלי במשך דורות רבים התמקד ביצירת כלב שיהיה יעיל במערב הפרוע האמריקני.

היה עליו להתמודד עם מזג אוויר קשה, להיות יעיל, מהיר עם אנרגיה וסיבולת; ולהיות אינטליגנט, גמיש ועצמאי תוך שמירה על ציות. הבסיס בפועל לרועה האוסטרלי הוקם בין שנות הארבעים לתחילת שנות השבעים, כאשר הוקם מועדון הרועים האוסטרלי של אמריקה והתחיל הרישום המתועד של קווי הדם. 

בארצות הברית, הרועה האוסטרלי הוא חלק אייקוני מתרבות הבוקרים והרודיאו יש קווי עבודה רבים שעובדים ברעיית צאן ובקר בחוות בקליפורניה ומקסיקו, אחרים עובדים במופעי ראווה ברודיאו ואחרים עובדים בכלבנות טיפולית, כלבי איתור סמים, כלבי שירות ותרפיה וכלבי חיפוש והצלה. 

הפעלולים והכישורים שלהם זיכו אותם במקומות בכמה סרטי דיסני, כולל Run Appaloosa Run ו- Stub: The Cowdog הגדול ביותר במערב. רועה אוסטרלי הופיע בסרט Flight of the Navigator (1986) ובסדרת הטלוויזיה Flash Forward (1996). לאחרונה, רועה אוסטרלי כיכב בסרט המפורסם Famous Five וסרטי ההמשך שלו.

ביוני 2017 אימצו סגן נשיא ארה"ב מייק פנס ומשפחתו רועה אוסטרלי כחול בשם " הארלי ". 

אופי

הרועה האוסטרלי הוא כלב מרומם רוח, בעל שמחת חיים רבה, הדורש תשומת לב רבה ועבודה

כמו רבים מגזעי כלבי הרועים מדובר בכלב אנרגטי, המחפש קשר ועבודת צוות עם הבעלים, זהו כלב הדורש פעילות גופנית רבה.

רועה אוסטרלי הינו כלב שלחלוטין נועד לעבוד ונהנה לעבוד, בין אם זה ללמוד ולתרגל טריקים, להתחרות באג'יליטי או פריזבי כלבים, או לעסוק בכל פעילות גופנית ומנטלית המשלבת עשייה ועבודה עם הבעלים. 

היכולת של הגזע להסתגל למצבים ולחשוב בעצמו הופכת אותו לכלב מצוין בהרבה מצבים, עם זאת אם לא ינותב כראוי תכונה זאת יכולה ליצור בעיות התנהגות רבות. 

הכלבים האלו נוהגים לרעות ולהזיז את הכבשים באמצעות נביחות רבות, דבר שעלול להתבטא בנביחות הפעלה כלפי הבעלים, לכן יש להקפיד מגורות על חינוך מדויק והקפדה על התנהגויות רצויות.

מדובר בכלב קשוח ואינטליגנטי שלומד מהר ואוהב לשחק.

רועה אוסטרלי שהבעלים יזניח אותו, ישתעמם מהר וימציא משחקים ופעילויות בעצמו דבר שעלול להתפרש כבעיות התנהגות לא רצויות. 

כמו כל כלב רועים הקשור לאדם ורוצה להיות בקרבת בעליו הם יכולים לפתח תלות לא בריאה, לכן צריכים לדעת כיצד להתנהל איתם כראוי ורצוי מאד להיוועץ עם איש מקצוע שילווה את הבעלים בתהליך הגידול מגורות כדי לבסס מערכת יחסים נכונה ובריאה עם החבר הכי טוב. 

נראות ובריאות

מדובר על גזע כלבים בינוני , בעל מבנה מוצק, הגובה המועדף לזכרים הוא 51-58 ס"מ ולנקבות בין 46 53-ל ס"מ, הפרווה היא בעל מרקם בינוני, ישר עד גלי, עמיד בפני מזג אוויר ובינוני באורכו. הפרווה התחתית משתנה בהתאם לאקלים. השיער על הראש, האוזניים, קדמת הרגליים הקדמיות ומתחת לפיסות קצר וחלק. יש ניצוי בינוני על גב הרגליים הקדמיות והאחוריות. ישנה רעמה מתונה, שבולטת יותר בזכרים מאשר בנקבות

מבחינת צבע הם באים בשילובי צבעים שונים כגון כחול-מרל, שחור, אדום-מרל, אדום אסור שהצבע הלבן ישלוט בראש והעיניים חייבות להיות מוקפות במלואן בצבע ופיגמנט 

מבחינת בריאות סה"כ מדובר בגזע בריא מאד אך עלול לסבול מבעיות בריאות כגון  מחלות במפרק הירך, בעיות לבביות, בלוטת התריס, מחלות עיניים גנטיות שאת רובן ניתן לבדוק למנוע ועוד, לכן חשוב מאד שהכלב יגיע מבית גידול מקצועי ומוקפד שעורך את כל הבדיקות הגנטיות והרפואיות לאורך זמן 

לסיכום:
מדובר בכלב אינטליגנטי מאד ורב תכליתי עם מגוון סגנונות עבודה שישמח ללמוד ולבצע את כל מה שנדרש ממנו מתרגילי משמעת מתקדמת, כלבנות טיפולית ועבודת הרחה, כלב שישמח לאתגרים וללמוד טריקים חדשים ויכול להגיע לרמה גבוהה של ביצוע והבנה.

אפריל 13, 2020.
 
הרבה אנשים מחפשים לאחרונה גורים, כתבתי משהו שאני מקווה שיעזור.

אז אתחיל מלספר על עצמי שמי ליאור אני מאלף כלבים במקצועי, מגדל אוסטרלית (לא מתועדת). לפני מספר שנים נחשפתי לגזע המדהים הזה והחלטתי שזה הכלב הבא שלי. מאוד רציתי לעשות את זה נכון כדי שתהיה לי את מירב השליטה על האופי, הבריאות והמראה של הגור המיועד. אך בסופו של דבר לוני הגיעה אליי אחרי שלא רצו בה יותר כבר בוגרת ולא ממש מה שתיארתי ותיכננתי. היא אוסטרלית, אבל רק כמעט. כלבה מאתגרת עם חשיפה בעייתית שמוכיחה שלא כל הנוצץ זהב ולא כל מה שנראה אוסטרלי מתנהג כמו אוסטרלי. אפשר להגיד שבזכותה אני עושה את מה שאני הכי נהנה לעשות וזה להתאים לבעלים את כלביהם.

ולעינייננו..
הדבר הראשון שעליכם לעשות זה ללמוד על הגזע, על האופי ועל הגנטיקה.
יש בקבוצה הרבה פוסטים עם הסברים על הגזע וגם תמיד אפשר לשאול בעלי אוסטרלים על החויות שלהם.
הדבר השני זה להחליט ממי להביא את הגוש פרווה המתוק הזה 🙂
יש הרבה המלטות ללא תעודות, מה ההבדל בעצם בין המלטה עם תעודות להמלטה בלי?
אם לגורים יש תעודות זה אומר שההורים קיבלו אישור להרבעה. בדקו את הקירבה המשפחתית והחליטו שהגיוני להרביע. זה אומר שמכירים את השושלת ויודעים בעיקרון לספר על ההסטוריה המשפחתית של הכלבים. יודעים את האופי של הכלבים ואתם יכולים להכיר אותם בעצמכם.
לרוב, זה אומר שבדקו את ההורים למחלות גנטיות נפוצות בגזע (אפשר לשאול אם כן ולבקש לראות תוצאות של בדיקות).
זה אומר שהבעלים עמדו בתנאים מסויימים של טיפול באמא ובגורים.
זה אומר שהגבילו כמות ההמלטות של האמא ושאפשר להיות בטוחים שהיא לא הייתה כל חייה מפעל לייצור גורים. יש גם גיל מינימלי ומקסימלי בו כלבה יכולה להמליט.
זה גם אומר שמידי פעם מגדלים ייבאו לארץ כלב מחו"ל כדי להכניס "דם חדש" למאגר הכלבים בארץ.
להורים של הגורים עושים פרופיל גנטי, ככה שאם תרצה, תוכל לעשות פרופיל גם לגור שלך ולראות בביטחון שאלו אכן ההורים שלו.

בגדול זה אומר שיש פיקוח ויש ביקורת על האנשים שמגדלים את הכלבים.

מה זה גור בלי תעודות?
בעיקרון זה כלב שלהורים/סבים/משהו יותר רחוק שלו כן היו תעודות ושמסיבה כלשהי (הכלב פסול, אין אישור הרבעה, צעיר מידי וכו') החליטו להרביע בלי פיקוח או שמתישהו מישהו החליט להרביע עם גזע דומה ולכן אין תעודות.
זה יכול להיות סתם מחוסר הבנה או המלטה שקרתה בטעות. לחלופין, יש סיבה שלא נתנו אישור הרבעה להורים ולמרות זאת החליטו להרביע אותם.
הבעיה הכי גדולה היא שברגע שאין תעודות אי אפשר לעקוב אחרי הקירבה המשפחתית. רוב הכלבים בארץ קרובי משפחה ברמה כזו או אחרת. לרוב המרביעים לא יעשו בדיקות גנטיות למחלות נפוצות בגזע ולכן הסיכוי שלאנשים שמרביעים בלי תעודות יצאו גורים חולים הוא גבוה יותר.
אין כל כך הכנסה של "דם חדש" כי אף אחד לא ייבא כלב בשביל הרבעה בלי תעודות (זה מאוד יקר).
בנוסף, אין לך גם מושג כמה פעמים האמא של הגור שלך המליטה. כבר ראיתי כלבה שהמליטה לפחות 3 פעמים ברצף.
חוץ מזה שכל ההבטחה של מי ההורים של הגורים זה אמונה עיוורת בבנאדם.
זה לא קשה לקבל אישור הרבעה בגזע הזה. צריך להשתתף בתערוכה לקבל ציון טוב מאוד או לחילופין לעשות מהג (מבחן התאמה גזעי) ולעשות פרופיל גנטי לשני ההורים. ככה שאם מישהו מעדיף לא לעשות את זה, זה קצת מסריח.
יש לנו אחלה מגדלים לגזע הזה, שמשקיעים הרבה זמן כדי שיהיו לנו כלבים בריאים מהגזע המדהים הזה.
אז אם רק חשוב לכם "שיראה כמו" תעשו טובה ואל תשלמו על זה. תעקבו בקבוצה/בעמותות יש מלא מעורבים מתוקים לאימוץ שישמחו לבית חם.

אבל.. אם אתם רוצים רועה אוסטרלי על כל המשתמע מכך: מושקע, בדוק ומתועד, תעשו את שיעורי הבית שלכם תקראו, תחקרו, תשאלו, תיפגשו ותדעו שאתם משלמים על הדבר האמיתי ולא נופלים למרמה או חוסר וודאות אותה אני בטוח שלא תירצו לעודד.

באהבה,

ליאור מזרחי
מאלף ומטפל התנהגותי.
אוגוסט 16, 2020.
 
הסבר על אחד הגנים שמשפיעים על הצבע של הכלבים.
למה לחלק מהכלבים רואים מגיל צעיר (ימים) את כתמי הטאן ולחלק רואים רק אחרי שקצת גדלו או בקושי רואים גם כשגדלו?
קודם כל: כתמי טאן- הכתמים החומים שיש לאוסטרלים, אם הכלב חום הכתמים יהיו בגוון אחר מהצבע של שאר הגוף. רואים את הכתמים באיזור הראש, הרגליים באוזניים ומתחת לזנב. זה מה שהופך את האוסטרלים לטריקולורים (בעלי 3 צבעים).
סיבה ראשונה שלא יראו היא רמת הביטוי של הגן (כמה חום נראה), לא ארחיב על זה הפעם.
הסיבה השניה היא מסיכה. גן דומיננטי (Em) שגורם לגוון אחיד באיזור הפנים של הכלב. הצבע מתחיל מהאף ועולה לכיוון האוזניים. אם הכלב שחור הצבע יהיה שחור וימחק את כתמי הטאן שנמצאים באיזור הפנים. ככל שהמסיכה תהיה יותר גדולה, יותר צבע יהפוך לשחור, כמו בתמונה. (אם הכלב חום זה יהיה אותו הדבר רק בחום). גור שנולד, המסיכה שלו מכסה יותר מהפנים וככל שיגדל האיזור המוסתר יקטן. בגלל זה, לפעמים רואים את הכתמים רק כשהוא גדל.
באוסטרלים קשה לפעמים לשים לב למסיכה בגלל שהלבן בפנים מוחק אותה והופך הכל ללבן.
מה זה אומר שיש לכלב שלכם מסיכה? בתכלס, כלום. זה סתם הסבר על למה לחלק מהכלבים רואים את כתמי ה טאן טוב יותר מלאחרים.
איך אפשר לדעת בטוח אם הכלב טריקולור? גם לכלבים עם מסיכה תמיד יהיה חום מתחת לזנב או ברגליים האחוריות. אפשר גם לעשות בדיקה גנטית.
 
מקווה שהיה מעניין!
דילוג לתוכן